אגבאריה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1. התובע, עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 07/04/04 (להלן – התאונה).

2. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל וועדה רפואית קבעה ביום 07/11/05, כי לתובע נותרה 0% נכות צמיתה בגין הפגיעה בתאונה.

3.בבקשה זו עתר ב"כ התובע להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה, בטענה כי הפער בין קביעות הועדה הרפואית לענין הנכויות הזמניות לבין קביעתה לענין הנכות היציבה מצדיק לכשעצמו מתן רשות להבאת ראיות לסתור.

4. בתשובתו לתגובת הנתבעת הוסיף התובע טענה נוספת לפיה בפני הועדה עמדו חוות דעת שנערכו לפני ה-30.08.05- המועד בו בוצע ניתוח בברכו של התובע וכי בפני הועדה לא עמדה חוו"ד אורטופדית כלל.

5.ההיתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות על פי דין מיועד למקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן.

הפסיקה מצביעה על שני סוגי טעמים, העשויים להצדיק מתן היתר שכזה:

טעמים משפטיים (פגם מהותי כמו תרמית או בטלות מעיקרא).

טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

(ראה - א' ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה שלישית – תש"ס, בעמ' 494 והאסמכתאות המפורטות שם).

6. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה וכן במסמכים הרלוונטיים (וביניהם – קביעות הועדות הרפואיות והמסמכים הרפואיים), שוכנעתי לקבוע כי הנימוקים המפורטים בבקשת הנתבעת אינם מצדיקים התרת הבאת ראיות לסתור.

במסגרת תביעות המוגשות למל"ל נקבעות פעמים רבות נכויות זמניות גבוהות מהנכויות היציבות שנקבעות לבסוף, אם נקבעות כאלו, אין בכך כדי להעיד על פגמים שנפלו בהחלטת הועדה.

באשר לטענתו השניה של התובע שהועלתה רק בתשובה לתגובת הנתבעת - עיון בפרוטוקול ועדת המל"ל מעלה כי בפני הועדה עמדה גם חוו"ד של כירורג שנערכה בתאריך 19.09.05 (לאחר ביצוע הניתוח בברכו של התובע) ועל כן נדחית גם טענה זו.

7. מן המקובץ- אין מקום בנסיבות להתרת הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה לעררים והבקשה בעניין זה נדחית. אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪ .

החיוב האמור ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל

8. נוכח שביתת המזכירות ישלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים בפקס .

ניתנה היום, י"ט תמוז תש"ע, 01 יולי 2010, בהעדר הצדדים.